הגות ומחשבה

טרילוגיה - הרב ד"ר מיכאל אברהם

אם גם אתם חשים מוטרדים ממצבן של ההלכה ושל המחשבה היהודית

אם גם אתם חושבים שהיהדות קפואה וזקוקה לריענון, אבל במסגרת מחויבת להלכה

אם אתם מחפשים תמונת עולם שלימה, מהמישור הפילוסופי (קיומו של אלוהים והמחויבות אליו) דרך מחשבת ישראל (יש בכלל דבר כזה?) ועד להלכה ויסודותיה, שתהיה מעוגנת באופן מוצק הן במקורות והן בהיגיון, תמונה שאפשר לעמוד מאחוריה בלי כאבי בטן

שלשה ספרים חדשים ("הטרילוגיה") של הרב ד"ר מיכאל אברהם עושים זאת באופן אמיץ, עמוק ושיטתי. הטרילוגיה בוחנת את ההנחות המסורתיות ממקורותיהן, ומציגה תמונה חדשה-ישנה, מתוך מחויבות מלאה גם למקורות התורניים המוסמכים וגם להיגיון וליושר האינטלקטואלי.

​

לפרטים וקנייה, פנו לדפנה בטלפון בכפתור למטה.

לנבוכי העולם החדש - הרב אילעאי עופרן

העולם משתנה ללא הרף. טכנולוגיות מתפתחות, תרבויות מתחדשות, ומוסכמות חברתיות עוברות תמורות וטלטלות שלא שיערום אבותינו. לעתים נראה שמשך חייו של "דור" התקצר כל כך, עד שאין הוא נגזר מתוחלת חייו של אדם אלא מתוחלת חייו של מכשיר סלולרי.

בתוך עולמנו המשתנה והמתחדש תדיר, ניצבת השפה הדתית ומבקשת לשמר מסורות ישנות, הלכות עתיקות וערכים נצחיים. המפגש בין שני העולמות הללו מוביל לקונפליקט חריף שכבר אינו ניתן לטשטוש. מי שמבקש לחיות בשני העולמות – גם בעולם המודרני על כל חידושיו, וגם בעולם היהודי על כלל המסורות, הדינים והמנהגים שלו – עלול לחוות פער חמור עד כדי קרע של ממש. דומה שכל העוסקות והעוסקים בחינוך, ובכללם הורים, מורים ושאר מחנכים, נתקלים בהתנגשות הזו על בסיס יומיומי.

לנבוכי העולם החדש סוקר עשרה שינויים מרכזיים שהתחוללו בעולם בעשרות השנים האחרונות בתרבות, בחברה ובטכנולוגיה, ויצרו אתגרים חסרי תקדים בעולמם של המסורת היהודית, התורה, ההלכה והחינוך הדתי. שינויים אלה הופכים במידה רבה את השפה הדתית, הרוחנית והחינוכית של הדור הקודם ללא רלוונטית עבור הדור הצעיר.

ספר זה מבקש להיענות למשימה ומנסח את האתגרים החדשים הניצבים בפני העולם הדתי בעקבות אותן מהפכות. הוא מציע תשתית לשיח דתי וחינוכי חדש, התואם את העולם של ימינו ומכשיר את הלבבות ליהדות ולישראליות של הדור הבא.

אילעאי עופרן הוא רב ופסיכולוג. משמש כרב קבוצת יבנה וכראש המכינה הקדם-צבאית "רוח השדה". ספריו "תורה של הנפש" (2018) ו"דרושים" (2021) ראו אור אף הם בהוצאת ידיעות ספרים וזכו להצלחה רבה.

הישיבה התיכונית חרדית - הרב בניהו טבילה

הישיבה התיכונית החרדית היא מוסד לימודים יוצא דופן: כישיבה חרדית היא מחנכת להסתגרות, התבדלות והתמקדות בלימוד גמרא; כמוסד תיכוני היא מלמדת תכנית לימודי חול מגוונת ופתוחה למציאות. לאורך השנים היא זוכה להתנגדות אידאולוגית עיקשת בחברה שאותה היא נועדה לשרת. ועם זאת, בדור האחרון שכיחותה עלתה והיא החלה לשרת קהילות חרדיות חדשות: ספרדים, חסידים ובעלי תשובה, בנוסף למעמד הביניים האשכנזי-ליטאי שאותו שירתה קודם.

מרבית הישיבות החרדיות בישראל אינן תיכוניות, כלומר אינן מלמדות לימודים כלליים ואינן מכינות את תלמידיהן להשתלבות בשוק התעסוקה. לכן רבים רואים בישיבה התיכונית החרדית מענה חיוני לחברה החרדית בפרט ולחברה הישראלית בכלל. הכרחי אפוא להבין את תנאי האפשרות שלה ככזו: את שורשיה ההיסטוריים, את מידת חרדיותה ואת הסביבה האידאולוגית שבה היא פועלת. האם, למרות הפולמוס המלווה אותה מראשיתה, היא יכולה להיחשב לבת נאמנה של החינוך הישיבתי? מדוע מתקיים פולמוס זה במעמד צד אחד, השולל אותה ואת דרכה, בלא שהיא נדרשת לביסוס אידאולוגי מפורש? ספרו החשוב של בניהו טבילה, אשר מתבונן בחרדיות כפנומן דתי שאינו מצטמצם למובניו ההיסטוריים והסוציולוגיים, משרטט תשובה מורכבת לשאלות אלה: בעוד שהישיבה התיכונית החרדית יכולה להיחשב ממשיכתן של דגמים ישיבתיים ארוכי שנים שסדר היום בהן לא הצטמצם ללימוד גמרא בלבד, כמו למשל הישיבה מרחיבת-הדעת, אתגריה החינוכיים והדתיים מצריכים התמודדות מיוחדת.

המחבר מתבונן מחדש בהתייחסויות לישיבה התיכונית החרדית בספרות התורנית ובמחשבה הציבורית החרדית ומסווגן לסוגיהן. התמונה המתבררת מורכבת ועשירה מכפי שניתן להבין במבט ראשון: לצד ההתנגדויות החד-משמעיות קיימות עמדות דואליות, ואף כאלה התומכות בה באופן מעשי. היעדר הביסוס האידאולוגי המפורש מתברר לאור דיון במשנתו של רבי אלחנן וסרמן (1875-1941), מהוגיה הבולטים של החרדיות. אי לכך, עבור רבים מראשי הישיבות התיכוניות החרדיות לא מדובר ביישומה של אידאולוגיה אלטרנטיבית, חוץ-תורנית, אלא במענה לצרכי השעה.

 
ד"ר בניהו טבילה הוא מרצה וחוקר חינוך חרדי, ממקימי זרם החינוך הממלכתי-חרדי; בוגר ישיבות מאור התורה וסלבודקה, לצד לימודי רבנות ודיינות. בעל תואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת תל-אביב ותואר שלישי במחשבת חינוך מהאוניברסיטה העברית; מלמד באוניברסיטה העברית ובמכללה ירושלים, חבר סגל במכון מנדל למנהיגות.
 

יהדות על הרצף - הרב עידו פכטר

כיצד ניתן להיות אדם דתי וגם אדם מודרני, זו השאלה שעומדת במרכזו של הספר יהדות על הרצף.

תודעה דתית ותודעה מודרנית נראות במבט ראשון סותרות זו את זו. בעוד תודעה מודרנית מבוססת על ערכים של חופש, של אוטונומיה, של פלורליזם ושל קִדמה, תודעה דתית־הלכתית שוללת מן האדם את חירותו, כופפת אותו לגורמי סמכות, ודורשת ממנו להתאים את אורח חייו לפרקטיקות שמקורן בעבר.

תוך מבט מעמיק ומקורי על עולמה של ההלכה בעבר ובהווה, עידו פכטר מחבר הספר טוען שהסתירה בין ההלכה למודרנה הינהּ מדומה ולא אמיתית, שכן אותם ערכים הנחשבים כמודרניים, טמונים למעשה בדמותה המקורית של ההלכה. בעקבות זאת, הספר יהדות על הרצף קורא לחידוש פנֶיהָ של היהדות ההלכתית־העכשווית לאורה של התודעה המודרנית, ואף מדגים את האופן שבו הדבר אמור להתבטא בהלכה הנהוגה כיום.

הספר יהדות על הרצף הוא חיבור אמיץ וחשוב עבור כל מי שמבקש לחיות חיים הלכתיים וחיים מודרניים מלאים, מבלי לוותר על אף אחד מן העולמות.

עידו פכטר הוא רב קהילה וד"ר למחשבת ישראל, מרצה ופובליציסט, מייסד תנועת "תכלת – יהדות של השראה". מחקריו וכתביו עוסקים בהתפתחות עולמה של האורתודוקסיה המודרנית ובקשרים בין עולם המסורת היהודית ובין החשיבה המודרנית. ספרו האחרון עומק הפשט – קריאות חדשות בפרשת השבוע על דרך הפשט, יצא לאור בשנת תשע"ז בהוצאת מסביב לשולחן.

בשם התבונה - ד"ר ארי איתן

"החיים שלי היו יכולים להיות נוחים יותר אלמלא הייתי מכריז על מהפכה, ואלמלא הייתי מתבטא באמירות ברורות – אבל מה אעשה ובעצמותי בוערת אש שאינה מאפשרת לי להתרחק מהזירה ולהניח למציאות להמשיך להסתאב?!"

(הרב חיים אמסלם, מתוך הספר).

באומץ לב נדיר, בשפה בהירה וקולחת ובעיקר ביושר אינטלקטואלי יחיד במינו, יוצא חבר הכנסת הרב חיים אמסלם נגד החברה שממנה בא ומתאר את השבר האידיאולוגי ואת שלל הנסיבות שהובילו אותו לצאת לדרך חדשה-ישנה שאותה הוא פורש בספר זה.

הרב חיים אמסלם – רב חרדי ומחברם של ספרים תורניים רבים, ואיש שהיה עד לא מזמן חבר כנסת מטעם תנועת ש"ס ומקורב ומוערך על ידי הרב עובדיה יוסף, חושף בספר מאגר עשיר של פרטים וסודות מפתיעים, לצד הגות חברתית, דתית ופוליטית מקורית.

בשם התבונה הוא מסע מרתק לעולמו ולמחשבותיו של אדם שהתייצב בתעוזה נגד הזרם, ושחט פרות קדושות שטופחו במשך שנים באמצעות שטיפת-מוח ועסקונה כוחנית. הוא מאפשר הבנה מקיפה ומאתגרת של הנעשה כיום בחברה החרדית ושל מה שעשוי לקרות בה בעתיד, ומעניק תיאור ראשון מסוגו של המתרחש בחצרו של הרב עובדיה יוסף ובתנועת ש"ס. בין הנושאים הנידונים בספר: שותפות הציבור החרדי בנטל הצבאי והכלכלי; לימודי ליבה בחינוך החרדי; ההקצנה הדתית; מי הם בעלי הבית של המגזר החרדי; גיור; חרדים וציונות; עשרת פשעי ש"ס ועוד.

ארי איתן הוא סופר, פעיל חברתי ודוקטורנט למשפטים. ספרו האחרון ידיד נפש זכה לשבחים רבים, ואף הוגדר כ"אחד הרומנים החשובים והטובים ביותר שהופיעו בעברית" (מנחם בן, מעריב, 24.9.10)

חרדיות ישראלית - ד"ר ארי איתן

האם צפויה עלייה של ממש במספר החרדים העובדים? מה ההיתכנות לשילוב לימודי ליבה במוסדות החינוך החרדיים? האם המצב הקיים כרוך בפגיעה בזכויות אדם, והיכן המפתח לשינוי? מהם מאפייניה המהותיים של האידאולוגיה החרדית? מהם זרמי העומק המכוננים צייתנות אבסולוטית לסמכות הרבנית? מה ההבדל בין חרדיוּת גמישה לחרדיוּת מתחדשת? כיצד התגבשה האידאולוגיה החרדית למגזר משפיע ובו חמישית מילדי ישראל ? ומהי בעצם החברה החרדית?

"חרדיות ישראלית" הוא חיבור מקיף, ראשון מסוגו, שדן בשאלות אלה ובשאלות כלליות שנוגעות לקונפליקט המרתק בין דת למודרנה במאה העשרים ואחת. 

בשפה קולחת ובהירה נפרסת כאן יריעה רחבה של המגזר החרדי מנקודות מבט מקוריות של עבר, הווה ועתיד. הדיון נסמך על מגוון עשיר של מקורות, ונמזגים בו כמה תחומי חקר – היסטוריה וסוציולוגיה, משפט ומדיניות ציבורית, פדגוגיה ותאולוגיה. לכל אורכו עולות תובנות שמעוררות חשיבה מחודשת, ומובאים כלים חדשים להבנת המציאות החרדית ויחסיה עם החברה הישראלית.

ד"ר אהרן (ארי) איתן הוא עמית מחקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות ובפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית. מתחומי מחקרו: תאולוגיה ומודרנה, דת ומדינה, המגזר החרדי בישראל . "חרדיוּת ישראלית" הוא ספרו השלישי.

מדינת ישראל לאן - פרופסור משה הלינגר

מדינת ישראל לאן? אתגרים לזהותה היהודית והדמוקרטית של מדינת ישראל ומתווה להתמודדות עמם מאת: משה הלינגר מדינת ישראל לאן? עוסק באתגרים לזהותה היהודית והדמוקרטית של מדינת ישראל שמציבות הקבוצות התרבותיות השונות בתוכה (דתיים, חילוניים, ערבים, עולים וכו'), וכן זרמים אידאולוגיים, החל בשמאל הפוסט-ציוני וכלה בימין הלאומני. מעצם הסוגיות הקשות שבספר עולה המתח בין זהותה היהודית והדמוקרטית של מדינת ישראל. כמו כן מציע הספר בפרק האחרון מתווה לחיזוק זהותה היהודית והדמוקרטית של מדינת ישראל בעת ובעונה אחת. מתווה זה עשוי לפתור חלק גדול מהאתגרים המועלים בספר, אם יהיה בסיס משותף לזרמים ולקבוצות שונות ומנוגדות בחברה הישראלית.

"האמת הכפולה" – עיונים בהגות הדתית המודרנית במאה התשע עשרה ובהשפעתה על ההגות היהודית במאה העשרים

בספר זה ימצא הקורא המשך לספרי הדרך הממוצעת, הנסב על הקושי שעמד בפני אנשי "הזרם האמצעי" בחקר מחשבת ישראל במאה התשע עשרה: לשלב את הֶגֵדי התורה, שנחשבו בעיניהם כהתגלות אלוהית, בהֶגֵדי המדע, שמקצת מסקנותיו נראו להם כסותרות את התורה. מסתבר שאותו קושי עמד גם בפני "זרם האמצע" במאה העשרים ונראה שהוא הושפע מרש"ר הירש ומשד"ל.בספר מוצגות שלוש אסכולות של תלמידי חכמים מרתקים, יחידי סגולה ועתירי זכויות, שספגו את התרבות הכללית והיהודית של מולדתם. אסכולה אחת של פוסקים ופרשני תורה שראשיתה ברב עטלינגר וסופה ברב ברקוביץ, ואסכולה שנייה של אנשי הגות יהודית שראשיתה בחכם יצחק ברנייס, וסופה בישעיהו ליבוביץ. הציר העיקרי של שתיהן הוא רש"ר הירש. האסכולה השלישית היא של פרשני תורה שראשיתה בשד"ל והמשכה בקאסוטו. שלוש שיטות לימוד אלה נהגו עד להקמת מדינת ישראל הריבונית.הניסיון לטפל בקשיים שנתקל בהם מי שמאמין באלוהים ובהתגלות, ובד בבד מבקש להתחבר לתרבות המערבית ולפילוסופיה שלה ולקבל את מסקנות המחקר המדעי, עובר כחוט השני בין ההוגים שהספר עוסק בהם. מכאן שמו האמת הכפולה. בין ההצעות השונות בולטת זו של שד"ל, שהציע את עמדת "האמת הכפולה" (על פי אליה דלמדיגו, 1493-1458) או בניסוחה המודרני – העמדה הדיאלקטית הבלתי פתירה, הגורסת שיש לאחוז בו-בזמן בתבונה האנושית ובמסורת הדתית שבכתבי הקודש ובספרות חז"ל, שכן הן מקורות ראויים להכרת האמת והטוב, גם אם לעתים הן סותרות זו את זו. הסתירה כואבת ומאתגרת כאחת, אך ההשלמה עמה מאפשרת את המשך החקירה ואת העיון והחוויה, והיא נותנת לאדם הדתי החושב קיום בעולמו. הספר שלפניכם עוסק בעמדותיהם של הרמן כהן, פרנץ רוזנצוויג, ישעיהו ליבוביץ, דוד צבי הופמן, יעקב יחיאל ווינברג, אליעזר ברקוביץ, הרב קוק ומשה דוד קאסוטו.ד"ר אפרים חמיאל מילא תפקידי ניהול שונים בבנק לאומי ועם פרישתו המוקדמת השלים תואר שלישי במחשבת ישראל באוניברסיטה העברית ואף לימד בה מספר שנים. עתה הוא ממשיך לעסוק בחקר מחשבת ישראל בעת החדשה.