ערכים ומטרות – קווים מנחים
בשנים האחרונות חלק ניכר מן הציבור הדתי והחרדי חש אי נחת מן ההנהגה הקיימת שלו, הן הרבנית והן הפוליטית, ומאופני התנהלותה והשקפותיה. מתעורר צורך בזהות דתית, שומרת מצוות ונאמנה לתורה, המאורגנת על בסיס שונה. זהות שאיננה מנהלת ומנהיגה את עצמה תוך התנגדות עקרונית למודרניות, להשכלה, למאפיינים הדמוקרטיים של המדינה, כמו גם לסדרים הליברליים שלה, אלא מתוך שותפות (מבוקרת) למטרות אלה. מדובר על אלטרנטיבה לקצוות של החברה הדתית והחרדית, שמציעים הגדרות זהותיות אנכרוניסטיות ולא מספקות. זהות זו צריכה לתת ביטוי לציבור גדול מגוונים שונים בחברה הדתית הדוגלים בדתיות או חרדיות מודרנית ופתוחה יותר. היא פונה לציבור שלויאלי למדינה (ובעצם לעולם הסובב בכללו), רוצה בשגשוגה וחש שותפות גורל עמה, ושחשוב לו לתת לכך ביטוי מאורגן. זהות זו צריכה להתנתק מהמחויבות להנהגות ולמסגרות הקיימות, ויכול למצוא בתוכה מקום כל אדם שמחויב לתורה ומצוות בלי קשר למוצא ועדה, מגדר, תיאולוגיה (חסידית או לא), אידאולוגיה (ציונית או לא; ימין, מרכז ושמאל) וכדומה.
מטרתנו לשלב אנשים וקבוצות שכרגע 'מונחות' סוציולוגית בתוך הזהויות הקיימות, בלי לדרוש מהם לוותר על הזהויות הקיימות שלהם, וזאת כדי שייצרו יחד תנועה דתית משותפת לפי קווי המתאר המתוארים כאן. אנו חותרים לגיבוש קהילה/תנועה בעלת תפיסה דתית שונה מאלו המיוצגות כאיום בשיח הדתי הציבורי, וליצור השפעה על החברה כולה בכיוונים אלו. בהתאם לכך אנחנו מחלקים את המסמך לשני חלקים קצרים: פרק א עוסק בקווי היסוד שמנחים את תפיסת העולם של הנתיב השלישי, ופרק ב עוסק במטרות הפוליטיות והחברתיות שלנו.
תפיסת עולם דתית וערכית
במישור האישי והקהילתי, מעבר למחויבות לתורה אנו מאמינים בהתנהלות ביקורתית ואוטונומית של כל אדם. לפי תפיסה זו, ההמלצה "עשה לך רב" אינה מכוונת ליצירת ממסד מחייב של רבנים וגדולי דור. בחירת רב מסורה לכל אדם עבור עצמו.
אנו מחויבים לערך השוויון ולכבוד האדם ביחס לכל אדם באשר הוא, בלי קשר לנטיותיו המיניות, הלאום, המגדר, או הדת שלו. יחסנו למודרנה הוא יחס חיובי, וכזהו גם יחסנו לאמנות, למדע ולכל תחומי הדעת. אנחנו דוגלים בעצמאות כלכלית (כולל נגישות להכשרה מקצועית) לכל, ומתנגדים לשימוש בכוחה של המדינה כדי להשליט אינטרסים דתיים על הציבור (כפייה דתית, ותכתיבים על אורח החיים של הפרט). אנחנו דוגלים בחשיבותה של מערכת משפטית חזקה, אפקטיבית ונגישה, כזו המחייבת כל מוסד או אזרח (למרות שכיום היא אינה מחויבת להלכה).
עקרונות מרכזיים במישור הציבורי
1. המדינה היא יהודית, אבל לאו דווקא במובן ההלכתי.
2. צריך להתאפשר שילוב של אנשים שמחויבים להלכה בכל מרחבי החיים והעשייה (זה דורש למשל שמירת שבת וכשרות במרחב הציבורי), ככל האפשר ללא כפייה על אחרים.
3. בעינינו השילוב שבין מדינה יהודית ודמוקרטית אינו סוג של "פשרה" בין עולמות מתנגדים. להיפך, אנו סבורים שנאמנות למסורת היהודית משתלבת היטב עם ערכי הדמוקרטיה.
4. לתפיסתנו, המדינה אינה אמורה להכתיב לאזרחיה אורחות חיים, חילוניים או דתיים. בתפיסות עקרוניות אלו חשוב לעמוד למרות המחירים מבחינתנו כאנשים שמחויבים לתורה ולהלכה.
5. המדינה תדרוש מכל אזרח וקבוצה עמידה בחובות, כמו שירות צבאי או אזרחי באופן שוויוני, ותעניק זכויות אזרחיות לכל באופן שוויוני, ללא הבדל לאום, מגדר, השקפה, ונטייה מינית. השירות הצבאי והלאומי יהיה מותאם במידת האפשר לצרכי כל הקבוצות. הדברים לא אמורים לגבי זכויות לאומיות קיבוציות, כלומר, על המדינה להישאר מדינה יהודית.
6. אנחנו רואים ערך חשוב בשילוב כל הקבוצות בכל מערכות המדינה והכלכלה, כולל הצבא, מערכת המשפט, השירות הציבורי וגם המשטרה. לחצים שמיועדים להגביל נגישות למוסדות אלו אינם מקובלים עלינו.
7. מתוך הזדהות עמוקה עם חשיבותו של לימוד התורה יש מקום לפטור שיעור מוסכם של לומדי תורה מגיוס. קבוצה זו תיבנה באמצעות סינון לפי כישורים, מוטיבציה ושקידה, לפי קריטריונים שקופים. ראוי גם לתגמל את חבריה באופן ראוי ולאפשר להם צמיחה תורנית משמעותית.
8. לצד החשיבות שאנחנו רואים במתן אוטונומיה לקהילות שונות לחנך את חבריהן כראות עיניהן, המדינה תעמוד על כך שכל צעיר מכל קבוצה יקבל השכלה, יוכשר לחיים בחברה מודרנית ויוכל לקחת בה חלק. כדי לממש זאת, יוטל פיקוח ממלכתי (ולא פרטי) מלא על כל מוסדות החינוך המתוקצבים וכולם יזכו לתקצוב שוויוני בתלות בהוראת לימודי היסוד בפועל. כחלק מכך יש לעודד את מערכות הממ"ח (הממלכתי-חרדי) ולהסיר חסמים שעומדים בפניהן. יש לוודא נגישות של השכלה גבוהה לכל. כדי לוודא את קיום הכללים הללו (גיוס, חינוך ולימודים) תוטלנה סנקציות כלכליות מדורגות על אנשים, קבוצות ומוסדות שלא עומדים בהם.
9. כחלק מערך השוויון, יש לאפשר כהונת נשים בכל התפקידים הציבוריים והפרטיים. יש לתקצב באופן שווה מוסדות ללימוד תורה המיועדים לנשים כמו אלו המיועדים לגברים או כאלו שלומדים במעורב. כך גם לגבי זרמים דתיים אחרים. יקוים חופש פולחן, כולל נגישות ושימוש באתרים ומתקנים דתיים ציבוריים לכל דורש לפי השקפתו. כל המישורים הללו יתנהלו בשקיפות כדי שכל אחד יוכל לבחור את דרכו.
10. יש לאפשר משפטית (לא הלכתית) נישואין לכל, כל אחד לפי השקפתו. תחומי הכשרות, הנישואין, הגיור, הקבורה וכדומה, יתנהלו על ידי ארגונים ואנשים פרטיים. הרבנות תהווה רגולטור בלבד, היא תתנהל בשקיפות ועובדיה ייבחרו בהתאם. הרבנות לא תוכל להכתיב צורת נישואין (או למנוע הסכמי קדם נישואין ותנאי בנישואין). משרות רבניות יצומצמו. קהילות יבחרו לעצמן רבנים לפי רצונן, ויינתן ייעוץ הלכתי לגורמים ממלכתיים שמעוניינים בכך. יש להקפיד על חוסר מעורבות פוליטית של נושאי תפקידים בשירות הציבורי (כולל רבנים).
11. תחבורה ציבורית ומקומות בילוי ייפתחו בשבת לפי דרישה וצורך וביוזמות מקומיות. השימוש במוסדות, שירותים ושטחים ציבוריים יתאפשר לפי השקפתו של אדם או קבוצה. נקודת המוצא היא חירות מקסימלית, כך שכל שימוש כזה אפשרי למעט מצב שבו יש פגיעה משמעותית ברגישויות של תושבי המקום או בציבורים אחרים מכל הצדדים וההשקפות.