בפרשיות ספר 'בראשית' אנו קוראים על לידתם של בני יעקב, שהפכו עם השנים לשנים עשר שבטי ישראל. בהמשך נלמד על היחסים המורכבים בין 12 השבטים, ונראה כיצד היחסים המורכבים בין השבטים ליוו את עם ישראל לטוב ולמוטב, מראשית דרכו עד גלות עשרת השבטים. תמיד הכיל בתוכו עם ישראל קבוצות מגוונות, בעלות דעות ותכונות שונות, וגם היום העם היהודי אינו מקשה אחת. החלוקה לשבטים עשויה להיות ברכה, אבל טמונות בה גם סכנות. אך זהו טבעו של עם ישראל, ולא נכון לצפות מאיתנו לא להיות מחולקים לשבטים ולקבוצות. גדלתי והתחנכתי בקהילה החרדית בישראל, שרואה בעצמה ממשיכת דרכו של שבט לוי. קהילה שמציבה בראש מעייניה את לימוד התורה ואת גידולם של תלמידי חכמים שינהיגו אותה. כשבט לוי בשעתו, החרדים מתבדלים מיתר העם ודורשים לעצמם זכויות, לעיתים זכויות יתר. הדוגמה המובהקת ביותר היא הפטור משירות צבאי לאלו ש"תורתם אומנותם" )ובהמשך גם לכלל החרדים(, סוגיה שבשנה האחרונה נמצאת במוקד השיח הציבורי בעקבות המלחמה והיעדר חוק גיוס. אך בלי קשר לסוגיית הגיוס, אני סבור שהבעיה הבסיסית בקהילה החרדית כיום היא בכך שבעיני רוב הציבור החרדי, הם אינם שבט בין שאר השבטים. לדעתם, אורח חייהם ותפיסת עולמם אמורים להיות נחלת כלל עם ישראל. הם סבורים שעל כל העם להפוך להיות "עם לוי", ובכל אופן הם אינם מכירים בלגיטימיות של יתר השבטים. גם בעבר שבט לוי היה תלוי ביתר השבטים לפרנסתו, אך הוא קיים מערכת יחסים דיאלוגית עם יתר השבטים. הוא חי בתוך שאר השבטים ולימד תורה לכל העם. כיום אנחנו מבינים טוב מתמיד שלא ניתן לחיות כשבט לוי, בלי דיאלוג ובלי הסכמה של יתר השבטים, ואין הצדקה לשבט לוי שמקבל ואינו נותן. מעבר לזה, שבט לוי עצמו גם הוא אינו מקשה אחת. עלינו להכיר בכך שלא רק החרדים לומדים תורה ומלמדים את העם. כבן לקהילה החרדית, אני רואה חשיבות רבה בשותפות אמת עם יתר השבטים בעם היהודי, בדיאלוג מתמיד ובמערכת יחסים של הדדיות. בשל כך, אני שמח ליטול חלק בהתארגנות של "הנתיב השלישי", לשותפות בין בני הקהילה החרדית ליתר שומרי תורה ומצוות בישראל, הרואים בעצמם חלק בלתי נפרד מכלל העם והארץ, ומזמין את כולכם להצטרף אליה. בפרשת 'וזאת הברכה' נאמר: "וַיְהִי בִישֻרּון מֶלֶך בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵי עָם יַחַד שִבְטֵי יִשְרָאֵל", כלומר עם החלוקה לשבטים עלינו להיות יחד, לזכור את היותנו חלק מהשלם. יהי רצון שנזכה לממש את ייעודנו.