ערב יום השואה תשפ"ה

היום בערב אנחנו נכנסים שוב ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. המחלוקות לגבי הגבורה הן עתיקות, והן הופיעו בצורה מאד חדה וממוקדת סביב מרד גטו ורשה. זה קרה כבר שם בוורשה באותם ימים אפלים, בעת שהתעורר הוויכוח על המרד עצמו, והמשיך בוויכוח הנוקב לגבי עמדתו של הרב מנחם זעמבא הי"ד, בעד המרד. יש שרואים את המוקד בגבורה הפיזית-מלחמתית ואחרים רואים זאת בגבורת הרוח. אבל דומה שכולנו מסכימים שגבורה עניינה היסודי הוא הרוח. גם הגבורה הפיזית היא גבורה בגלל הרוח שהולידה אותה.

בימינו אלה נדרשת מאיתנו גבורה אחרת. גבורה לצאת נגד המקובלות. גבורה לחשיבה עצמאית. גבורה לא לשתוק כשרואים עוול. גבורה למרוד בסמכויות תורניות, אינטלקטואליות וחברתיות שהתרגלנו אליהן כשהן מוליכות אותנו לעברי פי פחת. גם היום אנחנו נדרשים לא לשתוק ולעמוד על שלנו. גם היום עלינו לצאת ולפעול. המחירים שנדרשים מאיתנו רחוקים מאד מהמחירים שנדרשו מאבותינו בשואה, ואל לנו לעמוד מנגד.

שח"ל טבע את המונח "המרד הקדוש", שעניינו יציאה בשם התורה נגד תפיסות שמרניות קפואות שנאמרות גם הן בשם התורה. אנחנו קוראים לכולם להצטרף לנתיב השלישי, ל"מרד הקדוש" של ימינו.